top of page

מתוך ויקיפדיה

הכוח החשמלי הכוח החשמלי (שדה חשמלי) גורם לכך שמטענים חשמליים בעלי סימן זהה דוחים זה את זה, בה במידה שמטענים הפוכים בסימנם מושכים זה את זה. בדומה לכוח המשיכה הגרביטציוני, עוצמת המשיכה פרופורציונית למכפלת המטען של החלקיקים והופכי לריבוע המרחק ביניהם. חוק פיזיקלי זה נקרא "חוק קולון".

הכוח החשמלי חזק בהרבה מכוח הכבידה, היחס ביניהם הוא מסדר גודל של ‎1044‎ כך שאילולא היה סך המטענים החיוביים בגוף מסוים שווה בדיוק לסך המטענים השליליים בו, אפשר היה להזניח את שדה הגרביטציה (כוח המשיכה) שהגוף יוצר. הכוח הגרעיני החזק אמנם חזק יותר מהכוח החשמלי (אחרת גרעיני האטומים היו מתפרקים באופן ספונטני, שכן הם מורכבים מפרוטונים חיוביים, שדוחים זה את זה, וניטרוניים ניטרליים), אך הוא קצר טווח וניתן להזנחה במרחקים שהם מסדר גודל של אנגסטרום ומעלה. לכן מבין ארבעת הכוחות היסודיים, הכוח הרלוונטי ברוב המוחלט של התופעות שקורות סביבנו הוא הכוח האלקטרומגנטי.

היסטוריה

תורת החשמל והמגנטיות הקלאסית פותחה על ידי מספר רב של פיזיקאים במהלך המאה ה-19, שהביאו אותה לשיא בעבודתו של ג'יימס קלרק מקסוול, שאיחד את כל התופעות החדשות שנצפו בתקופתו לתאוריה אחת תחת משוואות מקסוול. בתוך כך הוא גילה את הטבע האלקטרומגנטי של האור. דרך נכונה אך לא יחידה "לראות" אור היא כפתרון סינוסואידלי של משוואות מקסוול בתנאים מסוימים. כלומר אור הוא שדה חשמלי (E) ומגנטי (B) המתקדמים כגל במרחב. שדות אלו מסוגלים לבצע עבודה כפי שניתן לתיאור בעזרת חוק הכוח של לורנץ, ולכן ניתן לייחס להם אנרגיה המסווגת כאנרגיה אלקטרומגנטית. במושגים אלה האור הוא קרינה אלקטרומגנטית בעלת תדירות בטווח הניתן להבחנה על ידי מכשיר מדידה סטנדטרטי שהוא לא אחר מהעין.

כשהאתר, שהיה אמור להיות התווך בו עוברת הקרינה האלקטרומגנטיות, לא נמצא, הופיעה סתירה בתאוריה. סתירה זו נפתרה על ידי אלברט איינשטיין באמצעות ניסוח תורת היחסות הפרטית ששומרת על מהירות האור (קבוע של משוואות מקסוול) אינווריאנטי בכל מערכות הייחוס. בעקבות פיתוח גאומטריית המרחב-זמן ה-4 ממדי על ידי הרמן מינקובסקי אפשר לנסח את התורה האלקטרומגנטית בצורה טנזורית.

הכוח המגנטי

הכוח המגנטי (שדה מגנטי) קצת יותר מורכב מהכוח החשמלי והוא מנוסח במשוואת כוח לורנץ. כוח מגנטי לא נוצר מתוך מטען מגנטי בודד אלא מדיפול מגנטי, כלומר מזוג מטענים מגנטיים ("קטבים") הפוכים בסימנם וצמודים. לא נמצא מעולם מטען מגנטי בודד (מונופול מגנטי).

פיזיקת החלקיקים

ניתן לסווג את כל החלקיקים בפיזיקת החלקיקים (אבני היסוד של הטבע) לפי המטען החשמלי שלהם: חיובי, שלילי או נייטרלי. גודל המטען אינו רציף אלא בדיד (דיסקרטי), וערכו המינימלי בחלקיק חופשי נקרא \ e (מטען האלקטרון). לקוורקים מטענים של שליש ושני שליש \ e, אך הם אינם חופשיים אלא מתחברים תמיד ליצירת חלקיקים מורכבים בעלי מטען שלם.

תורת החלקיקים המסבירה את הכח האלקטרומגנטי היא אלקטרודינמיקה קוונטית, שהיא תורת כיול המכילה פוטון כחלקיק (בוזון כיול) הנושא את הכוח.

קווי השדה מציינים את כיוונו של השדה החשמלי, וצפיפותם את עוצמתו. משמאל שני מטעניין שווי סימן ומימין שני מטענים בעלי סימנים מנוגדים

bottom of page